RSS

ארכיון הקטגוריה: אנתרופולוגיה

סיכום מאמר – ראשית התודעה

(מעובד ממאמר מאת Scientific American Israel דצ' 09 – ינ' 010 כרך 8 גיליון 2)

מושגי מפתח:

  • צ'ארלס דרווין טען שיש רצף בין תודעת האדם לזו של בעלי החיים האחרים, השקפה שבה תמכו המלומדים שבאו אחריו.
  • אך ראיות מצטברות מלמדות שלמעשה יש פער מנטאלי גדול בינינו ובין שאר היצורים. המחבר זיהה לאחרונה ארבעה היבטים ייחודיים של ההכרה האנושית
  • מוצאן של התכונות המנטאליות הייחודיות האלה והאבולוציה שלהן עדיין עלומים, אך הרמזים צצים לאטם.

__________________________________________________________________________________

הקדמה

צ'ארלס דרווין אמר בזמנו שההבדל בין התודעה האנושית לבין שכלם של היצורים האחרים הוא הבדל של "דרגה, ולא של סוג." דעה זו נתמכת במחקרים גנטיים שמצאו בשנים האחרונות כי אנו חולקים כ-98% מהגנים שלנו עם השימפנזים. אם כך, מדוע שימפנזה אינו כותב המאמר הזה, או שר את שירי האבנים המתגלגלות? הראיות המצטברות מעידות שלא כתיאוריה של דרווין על המשכיות התודעה מן האדם למינים אחרים, יש פער עצום בין האינטלקט שלנו לזה של בעלי החיים. אמנם, כמה מאבני הבניין של ההכרה האנושית נמצאו גם במינים אחרים, אך אין הן אלא קצהו של המבנה האדיר המהווה את התודעה האנושית.

__________________________________________________________________________________

מרכיבי מפתח של התודעה האנושית

ארבע תכונות מבדילות בין התודעה האנושית לשכלם של בעלי החיים.

  1. חישוביות מחוללת, המאפשרת לבני האדם ליצור מגוון אינסופי של מילים, מושגים ועוד. מאפיין זה כולל שני סוגי פעולה: פעולה מעגלית ופעולה מצרפת. מעגליות היא שימוש חוזר בכלל מסוים כדי ליצור ביטויים חדשים, המצטרפת היא ערבוב של יסודות בדידים כדי לחולל רעיונות חדשים.
  2. שידוך רעיונות, המאפשר לקשר תחומים שונים של ידע וכך ליצור חוקים, יחסים חברתיים וטכנולוגיות.
  3. סמלים מחשבתיים, המקודדים התנסויות חושיות ממשיות ודמיונות והיוצרים את הבסיס למערכת תקשורת עשירה ומורכבת. את הסמלים אדם יכול לשמור לעצמו או לחלוק עם אחרים.
  4. חשיבה מופשטת, המאפשרת ליהנות בדברים שמעבר למה שאנו רואים, שומעים, ממששים, טועמים או מריחים.

__________________________________________________________________________________

חכמים מאין כמונו

אף על פי שאנו חולקים את רוב הגנים שלנו עם השימפנזים, נראה כי שינויים גנטיים קטנים שחלו בשושלת האדם מאז התפצלה משושלת השימפנזים חוללו הבדלים עצומים ביכולת החשיבה. המאפיינים המובהקים שהובאו מקודם יוצרים את מה שנקרא 'ייחודיות אנושית'.

אף שהאנתרופולוגים חלוקים בדעותיהם על המועד המדויק שבו התעצבה התודעה האנושית המודרנית, ממצאים ארכיאולוגים מעירים בבירור שבתוך תקופה אבולוציונית קצרה התחולל שינוי ניכר, שראשיתו לפני כ-800,000 שנה. בתקופה זו אנו רואים עצמות מנוקבות לשימוש ככלים מוסיקליים, קבורת אדם לצד אביזרים המצביעה על אמונות הקשורות באסתטיקה ובעולם הבא, ציורי מערות ועוד. שרידים אלו הם תזכורות מפוארות לאופן שבו התמודדו אבותינו עם בעיות סביבתיות חדשות ולכך שהם נאבקו להביע את עצמם בדרכים חדשות ויצירתיות בכדי לבטא את זהויותיהם התרבותיות. מה שניתן לומר בביטחון מלא הוא שכל בני האדם נולדים עם ארבעת מרכיבי הייחודיות האנושית, אבל צירוף המרכיבים האלה לכדי מתכון ליצירת תרבות משתנה מאוד מקבוצה לקבוצה. יש הבדלים של שפה, אמות מוסר ועוד. שימפנזים ובעלי חיים עדיין מעניינים ורלוונטיים להבנת מקור התודעה האנושית. למעשה, רק אם יפענחו אילו יכולות אנו חולקים עם בעלי חיים אחרים ואילו הן שלנו בלבד, יוכלו המדענים לקוות לצרף את פיסות המידע לסיפור התוותה של הייחודיות האנושית.

__________________________________________________________________________________

נפלאות התבונה

כששאלתי את בתי הקטנה מנין באות מחשבותינו, היא הצביע על ראש. שאלתי אותה האם לבעלי חיים יש מוח, והיא אמרה כן. כששאלתי אותה על הנמלה, היא אמרה לא.אנו, המבוגרים, יודעים שהגודל אינו יכול לשמש מדד לקיומו של מוח. מחקרים הראו כי רוב הסוגים השונים של תאי המוח מופיעים בכל מיני חולייתנים, כולל בני האדם. מחקרים נוספים על כמה בעלי חיים גילו כי יש להם הבנה אינטואיטיבית של חוקים פיזיקליים המאפשרת להם לעשות הכללות מעבר להתנסותם הישירה כדי ליצור פתרונות חדשים כשהם נחשפים לאתגרים לא מוכרים. בעלי חיים מראים גם התנהגויות חברתיות דומות להתנהגויות של בני אדם. שימפנזים, למשל, מוחים על חלוקת מזון לא הוגנת והם נכונים בהחלט להגיב למצבים חברתיים חדשים. תצפיות כאלו מעוררות השתאות נוכח יופיים של פתרונות המו"פ של הטבע. אך הפער עוד עצום, וכדי להמחיש את ממדיו של הפער והקושי אתאר את הייחודיות ביתר פירוט.

__________________________________________________________________________________

תהום רבה

בני האדם משתמשים בפעולות מעגליות בכל היבט של חיי הרוח, משפה מוזיקה ומתמטיקה ועד הפקת מגוון בלתי מוגבל של תנועות ברגלינו ובידינו. התהום המנטאלית מתרחבת כשאנו משווים את שפות האדם לתקשורת במינים אחרים. כמו בעלי חיים אחרים, לבני האדם יש מערכת תקשורת לא מילולית המעבירה את רגשותינו ואת הגורמים המניעים אותנו – הצחקוקים והבכי של תינוקות קטנים הם חלק ממערכתזו. אך רק לבני האדם יש מערכת תקשורת לשונית המבוססת על שימוש בסמלים מחשבתיים ועיבודם. אנו מסווגים כל סמל לקטגוריה מסוימת ומופשטת כגון שם עצם, פועל או שם תואר. טענה זו מצריכה הבהרה, מכיוון שהיא מעוררת ספקנות רבה. אפשר לחשוב שאוצר המילים של בעלי חיים נראה קטן כי החוקרים הלומדים את התקשורת שלהם אינם מבינים על מה הם מדברים, אני סבור שאין די בזה להסביר את הפער הגדול. חילופי הצלילים בין בעלי החיים מסתכמים בדרך כלל בנהמה או בהמיה, ייתכן שנהמה באורך של 500 מילישניות תכיל מידע רב, אך מדוע אפוא פיתחנו אפוא מערכת כה מורכבת ועתירת מילים אם יכולנו לפתור הכול בנהמה או שתיים? יתרה מכך, אם נסכים על כך שריקוד  הדבורה מייצג בסמלים את אבקת הפרחים השימושים האלה בסמלים נבדלים מאלה שלנו בחמישה אופנים:

  1. מה שמעורר אותם הוא מיד עצמים או אירועים ממשיים ולא דמיוניים, הם מוגבלים להווה.
  2. הצירופים מוגבלים למחרוזות של שניים, בלי כללים, והם מקובעים להקשרים מסוימים.
  3. שפת האדם מיוחדת ושונה לגמרי ממערכות התקשורת של בעלי חיים אחרים גם בהתאמה לשני אופני פעולה, שמיעתי וחזותי, במידה שווה. ציפור שיר שתאבד את קולה או דבורה שתאבד את כושר הריקוד שלה לא יוכלו להמשיך ולתקשר. אך לאדם חירש, שפת הסימנים היא אמצעי תקשורת יעיל ובעל מורכבות מבנית ממש כמו שימוש בקול.
  4. הידע הלשוני שלנו, עם החישובים שהוא מחייב, פועל גם עם תחומי ידע אחרים בדרכים מרתקות המשקפות להפליא את יכולתנו האנושית הייחודית ליצור חיבורים פרועים בין מערכות הבנה.
  5. יש לפחות שתי יכולות לא לשוניות לספור, האחת מדויקת ומוגבלת למספרים קטנים מארבע. האחרת אינה מוגבלת בטווח, אך מקורבת למוגבלת ליחסי מספרים מסוימים – בעל חיים שיכול להבחין בין אחת לשתיים, למשל, יכול להבחין גם בין שתיים לארבע וכן הלאה. המערכת הראשונה מעוגנת באזור מוח העוסק במעקב אחר פרטים והשנייה באזור מוח המחשבים.

__________________________________________________________________________________

מחשבות זרות

לאחר שהתפתחה אצל קדמונינו התודעה המודרנית, היא אפשרה להם לצאת ולתור אזורי ארץ חדשים. שורשי היכולות השכליות שלנו עלומים בעיקרם, אך לאחר שזיהו מדענים את המרכיבים הייחודיים של התודעה האנושית, הם יודעים כעת מה לחפש. בחיפוש הזה, אני מקווה שהנוירוביולוגיה תאיר את עינינו, אף כי המדענים אינם מבינים כיצד גנים בונים מוחות וכיצד פעילות חשמלית במוח בונה מחשבות ורגשות, אנו עדים למהפכה במדעי המוח שתשלים את החסר ותעזור לנו להבין מדוע מוח האדם שונה באופן כה מהותי ממוחותיהם של היצורים האחרים. עדיין אין לנו ברירה אלא להודות שתודעתנו שונה מאוד, אפילו מזו של קרובנו הפרימטים קרובים ביותר, ושאיננו יודעים הרבה על האופן שבו נוצר השוני הזה. האם שימפנזים יכולים לתכנן ניסוי כדי לחקור בני האדם? האם הם יכולים לדמיין כיצד זה יהיה בשבילנו לפתור אחת מבעיותיהם? לא, אף כי שימפנזים יכולים לראות מה אנו עושים, אין הם יכולים לדמיין מה אנו חושבים או מרגישים כי חסר להם המנגנון המנטאלי ההכרחי לכך. האם הגיעה תודעתו הייחודית לשיאה? בכל צורה של ביטוי אנושי, ובכלל זה לשונות של העולם, אני חושד שלעולם לא נוכל למצות את מרחב כל האפשרויות. יש מגבלות רציניות ליכולתנו לדמיין חלופות. אם יש מגבלות מהותיות למה ששכלנו מסוגל לקלוט, הרי שהמושג לחשוב מחוץ לקופסה הוא שגוי מעיקרו, אנחנו תמיד בתוך הקופסה – מוגבלים ביכולתנו לחזות חלופות. כפי שהשימפנזים אינם מסוגלים לדמיין איך זה להיות אנושי, כך אני לא יכולים לדמיין כיצד זה להיות חוצן אינטליגנטי. כל ניסיון ייתקל בקירות הקופסה אותה אנו מכנים תודעה.

__________________________________________________________________________________

סיכומו של דבר

באמצעות אבולוציה, שינוי מבני מהפכני בגנום שלנו והפוטנציאל שלו לעצב חיבורים חדשים בין תאי עצב וליצור מבנים עצביים חדשים, אנו עשויים להוליד תודעה חדשה, שתסתכל על אבותיה הקדמונים כפי שאנו מסתכלים על שלנו: בכבוד, בסקרנות ובתחושה שאנחנו כאן לבד – יצורים מופתיים בעולם של פשוטי שכל.

דעה אישית:

מאמר פוקח עיניים שחושף אותנו לנפלאות החשיבה והתבונה שלנו עצמנו. כמו כן, הוא גם חושף אותנו לערפול שבסוגיה המורכבת הזו הנקראת תודעה. באותו הקשר – מומלץ לקרוא את הספר "נפלאות החשיבה האנושית" של סטיבן פינקר, שכן הדוגמאות שהובאו במאמר זה הן על קצה המזלג. המאמר מראה את מרכיבי התודעה האנושית ודן בהם, ובכך מנסה ליצור קווי מתאר אשר יתחמו בצורה ברורה את ההבדלים בינינו לבין בעלי החיים בכל הקשור לתודעה. התקשורת, ללא ספק, האבן היקרה ביותר עליה מושתת כל הסיפור שלנו, ולה תפקיד עצום בכל הקשור למימוש הפוטנציאל של התודעה והאינטלקט האנושי. היא התוצר המרשים ביותר של האנושות אולי.

 
Leave a comment

פורסמה על־ידי ב דצמבר 8, 2009 in אבולוציה, אנתרופולוגיה, מדע

 

תגים: , , , ,

Why Evolution Is True

במאמץ לקדם את המודעות להתקדמות המדע, ובעיקר באבולוציה, ריצ'ארד דוקינס – אולי מבין האתאיסטים המפורסמים בעולם – הוציא לאחרונה את ספרו האחרון The Greatest Show On Earth וג'רי קוין הוציא את Why Evolution Is True - שניהם, כפי שניחשתם כבר, בעלי אותו נושא: הצגת ההוכחות של תיאוריית האבולוציה. הפוסט הזה יעסוק בסרטון הזה, הרצאה של ג'רי קוין על הספר שלו ועל ההוכחות לאבולוציה. אני אתמצת את הסרטון ואת התכנים שבו. אני אישית גם כן חסיד של תורת האבולוציה והאביוגנזה – הן פשוט מסבירות בצורה מרהיבה את התפתחות החיים על גבי כדור הארץ. עם זאת, אני חייב לציין משהו חשוב – למרות שנוטים לקשר פוסטים\דיונים\כל דבר כמעט באבולוציה מייד לענייני אתאיזם, אין זו המטרה של הפוסט, או לפחות לא העיקרית. הדיון הפוסט יהיה בעיקר מדעי. את הדיון התיאולוגי אני אעשה בפוסט נפרד. בכל מקרה,  אני אשתדל להיות יסודי ככל האפשר בפוסט הזה, בעיקר עבור אותם אנשים ששוללים את האבולוציה לחלוטין, מכף רגל ועד ראש, ויש לא מעט בכלל.

מדוע האבולוציה נכונה – ג'רי קוין (הרצאה)

תחילה עלינו להבין, למה אנו מתכוונים כשאנו אומרים 'נכון' מבחינה מדעית? אנו לא אומרים נכון מעל לכל ספק במובן אבסולוטי, אלא נכון במובן הנחה – אנו מניחים שטענה A נכונה מכיוון שיש כל כך הרבה הוכחות לגביה שזה יהיה כמעט אבסורדי לשלול אותה. (זה קצת מזכיר את הדיון הפילוסופי האם יש בכלל משהו שהוא אבסולוטי ומוחלט, שאין עליו כלל עוררין.) דוגמא לנכונות מדעית:

הטענה שאטומים קיימים (יש כאלו אשר שוללים את הטענה, תאמינו או לא. למרות זאת, היא עדיין נחשבת כנכונה מדעית.)

אבולוציה נקראת תיאוריה, אמנם היא לא בדיוק תיאוריה. היא תיאוריה מדעית.  היא התחילה כתיאוריה שניסתה להסביר דבר מה, ועם הזמן התגלו הוכחות שתמכו בה. כדי להבין בצורה יותר ברורה את ההבדל בין תיאוריה ותיאוריה מדעית, אני ממליץ את הערך הבא, ועוד ערך. הנה גם כן ההגדרה לתיאוריה, השוו זאת לערך 'תיאוריה מדעית' שהבאתי.

תיאוריה
(נ') תורה, הלכה, סברה, הנחה, השערה, שיטה, דעה, השקפה, תפיסה, הסבר לתופעה, דרך מחשבה; החלק העיוני, הרעיון שמאחורי נושא; קביעה שלא הוכחה, הנחה משוערת, דבר שאינו מעשי, דבר לא מבוסס.

כעת, לאחר שהבנו מה זה 'נכון' מבחינה מדעית ומה המשמעות של תיאוריית האבולוציה כתיאוריה מדעית ולא סתם תיאוריה, נמשיך קצת בהבנה של תיאוריית האבולוציה:

האבולוציה מתארת שינוי באוכלוסיות אורגניזמים (שמים דגש על השינוי הגנטי).  זה קורה, ואין על כך עוררין. השינוי הזה הוא לרוב הדרגתי (קנה מידה של עשרות ומאות מיליוני שנים). מינים חדשים נוצרים במהלך השנים, מינים מתחלקים לכמה או יותר וכו'. עכשיו – כשיש לך תהליך של התחלקות ושינוי במינים אתה מסתכל אחורה ורואה שיש אב-קדמון משותף. לכל המינים יש אותו אב-קדמון משותף. מרבית השינויים האבוליציוניים נגרמים כתוצאה של ברירה טבעית, תהליך אשר גורם להסתגלות (מה שגם גורם לאשלייה של תכנון) או כפי שנהוג לקרוא לזה 'השרדות המתאימים'. כעת נעבור לחלק שמדבר על ההוכחות של האבולוציה.

אבולוציה היא תיאוריה מדעית שעלפיה ניתן לעשות ניבויים. דהיינו – אם החיים התחילו בעבר הקדום של כדור הארץ, והתפתחו על פי האבולוציה, מה אנו אמורים לראות על פי תיאוריית האבולוציה:

  • עקבות החיים הראשוניים על כדור הארץ מראות שהם היו פשוטים. (ניבוי פשוט)

לפני כ-3.4 ביליון שנים אנו יודעים שהיו צרות חיים פשוטות, בקטריות למשל. (בנוגע לכך, מספרי קישורים מומלצים – 1 , 2 למקרה שתשאלו האם באמת יש עדויות לאותם בקטריות.) ובמרוצת השנים רואים בבירור על פי מאובנים רבים (אני אתעצל ולא אביא קישורים, אלא אמליץ לכם על גוגל לעוד מידע) שככל שמתקדמים בזמן, המורכבות של האורגניזמים גדלה.

  • האורגניזמים משתנים בצורה הדרגתית במשך הזמן (כך הם גם הופכים למורכבים יותר)

לפיכך אנו אמורים לראות דוגמאות לכך בתיעודי המאובנים. למי שמעוניין בדוגמא שהוא מביא בסרטון של סוג מסוים של בקטריה, diatom rhizosolenia. מי שמעוניין בדוגמא של אורגניזם קצת יותר מורכב, אולי יסתפק בדוגמה של הסוס.

  • כל היצורים חולקים אב-קדמון משותף. לפיכך אנו אמורים לראות צורות מעבר שמחברות בין קבוצה מודרנית לאבותיהם הקדומים יותר.

הדוגמא שמובאת פה היא של הציפורים ווהזוחלים. ובכן, זה נושא קצת בעייתי. תחשבו שחלק גדול מהמינים לא ניתן למצוא במאובנים, ושלא תמיד נוכל למצוא תיעוד לאב קדמון שממנו יצאו שני מינים שונים. זה לא סביר. אמנם – ניתן לראות צורות מעבר שמראות תכונות של ציפורים והן של זוחלים. Feathered Dinasour – דוגמא אחת לכך. הוא גם כן נמצא מתאים מבחינת תקופה – הוא משתייך לזמן שאחרי שהדינוזאורים נכחדו, אך לפני שהתחילו הציפורים להופיע.

בנוסף, הוא מראה גם דוגמאות של תופעה שמוסברת על ידי תיאוריית האבולוציה. הדולפין, למשל, הוא חיה בעלת 2 גפיים. אמנם, עובר דולפין מתחיל לפתח גפיים אחוריות, ואז מאבד אותם. מדוע? למעשה, זאת הוכחה לכך שהדולפינים התפתחו מחיות יבשה. ניתן לקרוא עוד על האבולוציה של הדולפין בקישור הבא. (פה הוא גם מתחיל אנשים אשר דובקים בתכנון תבוני בנוגע לגפיים המיותרות של הדולפין, שעבורם זה כביכול לא הגיוני, אך לא נכנס לזה כעת.) הוא מביא עוד כמה דוגמאות, אך אני מניח שהנקודה כבר הובהרה ואין צורך להביא אותן.

כעת הוא עובר לנושא הגנים השבורים – יש לנו את כל הכלים ליצור ויטמין C, אך בכלל גן אחד פגום אנו לא מסוגלים לעשות זאת. גם פה הוא מתקיל את הדובקים בתכנון תבוני ושואל כיצד זה הגיוני עבורם. עבור האבולוציה זה בהחלט הגיוני. יש בנו פגמים, זה ידוע. גם התוסתפן הוא חסר שימוש עבורנו, שריד מהאבות הקדומים שלנו, הקופים, כך סבור.

  • ברירה טבעית היא מנגנון מרכזי באבולוציה, לפיכך אנו אמורים לראות דוגמאות של ברירת טבעית בפעולה בטבע.

זה חלק קצת בעייתי, שכן ברירה טבעית מתרחשת בצורה איטית מאוד. עם זאת, נמצאו לא מעט דוגמאות – למעלה מ-300. למי שמעוניין, הדוגמאות מאוגדות בספר בשם Natrual Selection In The Wild. (גוגלבוקס)

נסכם לבינתיים את ההוכחות לאבולוציה במישורים שונים -

1. בתיעודי מאובנים  2. שרידי איברים 3. ' תכנון' לקוי  4. ברירה טבעית בזמן אמת.

דברים שעלולים להפריך את האבולוציה (החלק היותר מעניין, לרוב)

1. מאובנים בתקופות לא נכונות. (לדוגמא יונקים בתקופת דבון)

2. חוסר בוריאציות גנטיות במינים.

3. הסתגלות שלא יכלה להתרחש בתהליך מדורג.

יש עוד, אבל אלה עיקריים. כמובן שתמיד מחפשים ומבקרים את האבולוציה מסיבות שכולנו מבינים, ולכן כנראה נדע אם יהיו ממצאים שמפריכים או לפחות מאתגרים את האבולוציה (כבר היו הרבה מקרים כאלו. יש להבין שהמדע ממשיך להתפתח בכל עת, ושלפעמים לוקח זמן לענות על שאלות, לכן לא צריך להספיד את האבולוציה גם אם נמצא משהו שמתקיל אותה. לא סתם כתבתי דברים שעלולים להפריך את האבולוציה.)

עכשיו שאלה אחרת- מדוע, אם יש כל כך הרבה הוכחות לאבולוציה, כל כך הרבה מתנגדים לה, גם במדינות מתקדמות מאוד מבחינה מדעית וטכנולוגית?  התשובה הברורה היא בגלל שהיא מתקילה את האמונה הדתית של האנשים. ניתן לראות יחס  ברור בסטטיסטיקה – ככל שיותר מאמינים באל פחות מאמינים באבולוציה ולהפך, אם כי כבר נתקלתי בהרבה מאוד אנשים שמשלבים בצורה מאוד מנומקת את האבולוציה עם האמונה שלהם, ואני מעודד את זה הרבה יותר משלילה מוחלטת, שכן שלילה מוחלטת זה כמו עצימת עיניים, סתימת האוזניים ושירת 'להלהלה' בדיוק כפי שעשינו בגיל 4. חיפוש האמת צריך, בין היתר, גם לערב ביקורת על מה שאתה מאמין בו. זה בלתי נמנע.

כעת אני אגע בדעה אישית לגבי ג'רי קוין והתגובה שלו לסוגיה שהצגתי כאן. הוא אמר, בין אם בצחוק ובין או לא (ככל הנראה לא בצחוק) שיש להפטר מהדת בכדי לגרום לאנשים להאמין באבולוציה, שכן הם שוללים גם עובדות לנוכח אמונתם. אני רואה זאת בעין לא טובה, מהסיבה הפשוטה שיש פה ערבוב של דברים שלא לצורך. סירוב קבלת עובדות מדעיות מוצקות לנוכח הסתירה שנוצרת עם אמונתם היא תופעה שלא תיפטר על ידי סילוק הדת מהעולם. אנשים כאלו מסרבים מתוך פחד. הם מפחדים לאבד את אמונתם, ולכן הם מסרבים לקבל כל דבר שעלול לגרום לכך. בנוסף, יש אנשים שעושים זאת מקנאות דתית (וזה קורה עם גם קנאות אידיאולוגית). הם מוכנים להגן על הרעיון שלהם עד כדי אמונה עיוורת לחלוטין. קראו לזה בורות, אך זה המצב. על מנת לפתור את המצב, אין עלינו לפעול במלחמת חורמה כנגד הדת או האידיאולוגיה אשר אנשים נדבקים אליה, אלא לפעול למען מציאת הסיבה העמוקה שבגינה האדם מסרב לקבל גם את העובדות המוצקות ביותר. זה משתנה מאדם לאדם. זה נעשה באמצעות דיונים והסברה, לא בתקיפה חסרת פרופורציות, כפי שנרמזת, לדעתי, בדבריו של ג'רי. אני חושש שיש אי-הבנה בנושא לסוגיה התיאולוגית – זאת איננה מלחמה. כולנו בני אדם, כולנו שואפים לאמת. אנו לא  צריכים להלחם אחד בשני, אלא לשתף פעולה פעולה בכדי להשיג את האמת.  יש פה הבדל מהותי בין לתקוף ולכפות דבר מה על אדם ובין להציע לו זאת בצורה משכנעת מאוד, מתוך כוונה טובה ודאגה שלא ילך בעיוורון אחר הבדיה. הבדל פשוט אך חשוב בגישה שבה אנו פונים לאנשים אשר אוטמים את ראשם לכל דבר אחר מאיים על אמונתם. אגב, יש מספיק מאמינים ואנשי דת שמקבלים את המדע ועדיין מאמינים. הם משלבים (או לפחות משתדלים מאוד) את האמונה שלהם והמדע יחדיו, בטענה שאין הם סותרים. אדון על זה בהרחבה יתרה בפוסט נפרד.

כמה דברים שיש לי להגיד על ההרצאה של ג'רי קוין –

קודם כל, היא מלאת דוגמאות, מאוד יסודית. אמנם אני לא כל כך מתחבר לאופן הנאום שלו משום מה, אבל אולי זה רק אני. בכל מקרה, חבל שוא לא הזכיר קצת לפחות את האביוגנזה כשהילד שאל אותו את השאלה לגבי המעבר מהדומם לחי. זה התחום שהרבה יותר מעניין אותי אישית. את רוב מה שהוא אמר ידעתי, פרט לדוגמאות. הוא גם הרחיב לי קצת פה ושם. הוא הרצא סך הכל 40 דקות בערך, פחות או יותר, כך שלא מפתיע שהוא לא הספיק לדבר קצת יותר בהרחבה על חלק מהדברים שדווקא רציתי שירחיב עליהם, אבל לא נורא. למי שלא יודע, אביוגנזה היא 'הבריאה מן הדומם', בריאה ספונטנית למעשה. היא מתארת התפתחות חיים ממולקולות אורגניות. מדובר פה ברמת המולקולות, לפני התא הראשון. זה תחום נפרד מהאבולוציה, שמתארת את התפתחות האורגניזמים ולא את תחילת החיים.   אשתדל לארחיב על נושא זה בפוסט אחר.

 
Leave a comment

פורסמה על־ידי ב נובמבר 8, 2009 in אבולוציה, אנתרופולוגיה, מדע, תאולוגיה

 

תגים: , , , , , ,

 
Follow

Get every new post delivered to your Inbox.